אם תלכו אל הים
במקום מסוים
שבו אין נפש חיה
אולי תפגשו
באיש
כל היום הוא עומד
על המזח
מיילל אל הים
ונושם כתנשמת טרודה
לא מוצא מנוחה
גם בלילות הקרים
שסופה משתוללת
רטוב עד לשד עצמותיו
מתנענע כלולב וזקנו
כמעט נתלש עם הרוח
באותם הרגעים
מוצא כוחותיו
וצווח בקול אל האל
שישמע הגואל
אומרים שבתו היחידה
נפטרה ממחלה
ומאז יום וליל
מיילל
נדמה שאת נשמת
הנפטרים מנער
שיזעזעו את כיסא
כבודו שייתן לה
עוד רגע איתו
לפעמים בדממה
ידו אוחזת דבר מה
אבן, או צדפה
וליבו מתמלא נחמה
במגע עולה דמותה
