אִישׁ בְּשׂוֹרָה  /אוקטובר 2011

עוֹד מְעַט  יִדְפּוֹק,

חָלוּשׁוֹת, אוֹ בְּחָזְקָה,

לְאַחַר שְהַצִלְצוּל לֹא  עָבַד.

יַגִּיעַ  עִם בֶּן הַזוּג הַקָבוּעַ.

אִישׁ בְּשׂוֹרָה,  מִצְטַיֵּן בְּתַּפְקִידוֹ, עוֹמֵד לִהְיוֹת מֵקוּדַם.

אַט אַט  אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת,

לְהַרְוִיחַ עוֹד רֶגַע שֶל עוֹלָם קָדוּם.

וְאָז, אַבִּיט בִּנְעָלָיו הַשְׁקוּפוֹת,

נַעֲלַיִם שְלֹא רָאִיתִי כְּמוֹהֶן  מֵעוֹלָם.

גַּם מִכְנָסַיו וְחוּלְצָתוֹ שְקוּפִים,

ודַּרְכָּם חוֹדֵר הָעֶרֶב הַקָרִיר הַיּוֹרֵד עַל הָעִיר.

הוּא גָּבוֹה וְרָחָב,

אֵין  לוֹ פָּנִים, רַק פֶּה.

וְהַפֶּה הַזֶה נִפְתַּח

כְּמוֹ הַר גַּעַשׁ שְׁשָׁב לִפְעוֹל,

וְיוֹצֵא מִמֶּנוּ עָשָׁן  שָׁחוֹר,

 וְהוּא  מִתְקַדֵּם לְעֵבְרִי

כְּרַכֶּבֶת מְהִירָה,

 וְתוֹך כְּדֵי אוֹמֵר מַשֶּהוּ,

אַך  אֵינֶנִי מַצְלִיחַ לְהָבִין דָּבָר,

כִּי הָרַעַשׁ,  כָּבֵד מִנְשׂוֹא.

הַחֲלִיפָה  - ( יוני 2008 )

בְּקָרוֹב  תַגִּיעַ הַחֲלִיפָה  הַחֲדָשָׁה  שֶׁלִּי

שְׁתַּחֲלִיף אֶת היְשָׁנָה,  הַבְּלוּיָה.

יוֹם אֶחָד אֶתְעוֹרֶר,

 אֶגַשׁ לְצַחְצֵחַ אֶת שִׁנַּי,  

 אַבִּיט בַּמַרְאָה הַיְשָׁנָה ,

וְאָז הִיא כְּבָר תִּהְיֶה שָׁם,

 מֻנַּחַת עָלַי בְּאוֹפֶן מֻחְלָט,

 מַתְאִימָה, לְלֹא צֹרֶךְ בְּתִיקוּנִים,

 לְלֹא  פֶּתֶק הַחְלָפָה.

כְּשְׁאֶגָשׁ  לַמִטְבָּח לִשְׁתּוֹת אֶת  הַקָּפֶה,

הִיא לֹא תַּרְגִּישׁ מִיַּד   בַּהֶבְדֵּל.

יִתָכֵן שְׁמַשֶּׁהוּ יֵרָאֶה לָהּ מוּזָר,

אַך הִיא לֹא תֵּקָשֵר.

בַּעֶרֶב, כְּשְׁנֵשֵׁב עַל הַסַפָּה,

הִיא תְּעַלְעֵל בְּאַלְבּוֹם הַתְמוּנוֹת,

תָּסִיט קָלוֹת  אֶת מַבָּטָה אֶלַי,

תַּחְזוֹר לַתְּמוּנָה עִם הַחֲלִיפָה  הַיְשָׁנָה,

וְאָז, אוּלַי  תֵּדַע.