תְהִיָיה
בַּגִּלְגּוּל שׁוֹנֶה
בְּחַיִּים אֲחֵרִים
עִם אִישָׁהּ שְׁאֵינֵך אַתְּ
כֵּיצַד זֶה יִהְיֶה?
הַאֶתְּרַגֶל לְרֵיחָהּ, לִצְחוֹקָה,
לַהֶבֶל פִּיהָ בַּבְקָרִים,
לְקִפְלֵי בִּטְנָה?
הַאִם אוֹהָב אוֹתָהּ כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ
מוּכָן לְהַאֲזִין לָהּ עַד בְּלִי דַּי?
בַּגִּלְגּוּל אַחֵר לְאַחַר שְמַתְּתִי
וְשׁוּב נוֹלַדְתִּי וּבָּגַרְתִּי
אֵלֵך בִּרְחוֹב רָאשִׁי
וְאַתְּ תִצְעַדִי מוּלִי עִם אַחֵר.
צָעִיר וְנִמְרָץ אַך בּוֹדֵד
הַאִם אֶתְאָהֵב בָּך כָּך פִּתְאוֹם
כְּמוֹ כְּלוּם לֹא קָרָה?
אוֹ שְדְרַכֵינוּ שׁוּב לֹא יִפָּגְשׁוּ
וְכָל אֶחָד לְדַרְכּוֹ לְגוֹרָלוֹ
לְחַיִּים רְגִילִים מְשַׁעַמְמִים צְפוּיִים.
דַּע נִקֻּדַהּ
