בבקרים אני מחטט ואוגר
משפטים עזובים מעיתונים ישנים
כמו חולה במחלת האו סי די
והם כנמרים זקנים בסוגר
מחפשים פרצה להשתלט על נשמתי
לפני הופעת הקרקס האחרונה.
מילים אני שומר בארנקים
התלויים לי על צווארי
כמו אסימונים לשעת צרה
ולפעמים קול צלצולם
מזכיר לי את ימי ילדותי.
והאותיות,
האותיות השחורות התלושות השדופות
שרק לפני רגע בותרו הלומות
רוקדות לפני בחלומי
מתחננות בוא הצל אותי
והבחירה לא בידי.
תגובות