יָדִי מֻגֶּשֶׁת לִכְתִיבַת שִׁיר,
כֹּה נְטוּיָה הִיא וְנִשְׁלַחַתְ לַדַף.
לֹא שְׁקוּפָה מִדַיי, גַּם לֹא גְּלוּיָה,
מְעַט רוֹעֶדֶת, אַךְ אֵיְתַנֵּהּ.
אֲנִי תָּמִיד אֹמֵר לְעַצְמִי,
מִילִים מְנַצְּחוֹת בְּהֶחְלֵט נִצְחִיּוֹת.
הֵן מַגִּיעוֹת מִתּוֹךְ דְּמוּתִי,
מִתּוֹךְ שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי.
אִם בַּחֲרוּזִים אָחְיֵה אוֹתוֹ,
כִי אָז בִּקְלִישַׁאַה נִרְעֵדֵת נֵעֵטַף,
אָחַזֵה מוֹתוֹ בַּקֶּבֶר, לֹא יַמְרִיא-
וּבִי נִפְרֵמֵת תְּהִלָּה.
יָדִי נְטוּיָה לִכְתִיבַת חַיִּים,
צְפוּפִים כְּלוּאִים בְּתוֹךְ בָּתִּים.
מִתּוֹךְ אֲמִירָה בִּלְעַדִית חַזַקָה,
וְתוֹכֵן לְלֹא מִסִיּם.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
