תַּחַת צֵל – הָעֵצִים,

שְׁנֵינוּ: רַגְלֵינוּ, עֵינֵיִנו, אָהֲבָה.

מַבָּטֵינוּ אַל עֵבֶר הַשֶּׁמֶּשׁ-

וְהִיא כֹּה מָזְהִיבַה בַּמָרוֹם.

מִבַּעַד הָעֵינַיִם נוֹף-

וְיוֹנִים נְכוֹנוֹת וּלְבַנוֹת.

וְהֵן כִּצְחוֹר הַשֶּׁלֶג,

בּוֹהֲקוֹת עַל לֵב אַהֲבָתֵנוּ.

יָשַׁבְנוּ כָּאן כְּבָר פַּעַם מִזְּמַן,

נֵאֵחַזְנוּ חַזֵּק בְּגֶזַע הָעֵץ.

וְהוּא מַלֵא בְּאֵנֵרְגְיוֹת טְהוֹרוֹת,

הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין סוֹדוֹת.

וְאָנוּ: שׁוֹאֲפִים לִתְּקוּפָה,

וְהִיא תִּהְיֶה חֲדָשָׁה וּבַרַה.

אֲוִיר רַעַנַן וַּמַרְנִין,

יֵלַוֵה אוֹתָהּ בִּמְעוּפַה.

תַּחַת עֵץ הָאַהֲבָה,

יָשַׁבְנוּ מְחוּבַּקִים וּתְמִימִים.

שָׁמַיִם, תְּכֵלֶת וְקַרְנֵי חַמָּה,

מְבַשְּׂרִים-חַיִּים.

מְבַשְּׂרִים-אָהֲבָה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי