ראיתי אותך
יושב על ספסל בשדרה
מביט על העוברים והשבים
הכלב ישב לרגלייך
לא עישנת
לא אחזת בעט
הכובע היה תלוי על הראש
ובגדים ישנים כיסו אותך
הבטתי בך כמה שניות
בזמן שאוטובוס עצר בתחנה
אתה רצית לקום
אבל לא היה שם אף אחד שבא לקראתך
הכתמים על הידיים
הקמטים בפנים
העלבון, הזרות
תחושת הזמן שנמחק
כמו במקרה, זוג צעיר צחק בקול רם
ושני ילדים שיחקו עם סקטבורד על המדרגות
אני רציתי לשבת לידך
לשאול אותך, איך זה מרגיש
אבל פחדתי
לראות את עצמי
יושב על הספסל, במקומך
עם הכלב לצידי
הבטתי בך עוד כמה שניות
ונעלמתי עם הכלבה מעבר לפינה
מבט בשעון, הזמן לא חלף
השמיים חשכו
הפנסים של השדרה
המשיכו להאיר ספסלים כהים
שתי מכוניות פתחו במרוץ ביניהן
ושתי בנות צעירות, נראו רחוקות כל כך
לא יכולתי להפסיק לחשוב
אם פעם עוד נשב ביחד
על אותו ספסל, עם אותם בגדים
אתה עם הכלב שלך, אני עם הכלבה שלי
למחרת, אני ראיתי אותך
לא רציתי להתקרב
אתה ניסית לקום
זה היה מאוחר מדי
