מקלף שכבה אחר שכבה

משהו הרי יתגלה

בסוף התודעה

נוגע בפנים

נוגע בורידים

הזמן נע לאחור בתוך גופי

היא אמרה את כל הדברים הנכונים

אבל אז היא נכנעה

וחזרה לחיים

אני שוקע בתוך הגעגועים

דברים שלא היו קיימים

תחושות שלא הכרתי מעולם

המצאתי את הסיפור

ואני מקלף שכבה ועוד שכבה

למצוא את הגיבור, לכתוב את השיא

הם רוצים אותי שלם

אך מפרקים אותי לחלקים

ואז שוכחים להשאיר את הוראות ההרכבה

היא אמרה שהיא מוכנה

אך אז היא נסעה

ובשמיים מטוסים חגו כמו בשדה קרב

אני יודע את הזמן

מכיר את הכללים

אלוהים נוסע רק בכבישים מהירים

עכשיו שקט

היא לא תבוא

ואני אתכנס בחדר קטן

הגוף נעול

העיניים מכוסות

לא יכול לראות אותה, לא יכול לראות אותי

אלוהים נוסע רק בכבישים מהירים