ומעל גופי
שטים עננים כהים
לא מושיט ידיים
לא נופח את נשמתי
מה שהיה בעבר
עכשיו מבקש אותי חי
מה שיהיה בעתיד
לא ידע היכן הייתי
על הקירות
יש תנועה של צבעים דוהים
מביט מהצד
לא יכול להתערב
הייתי רוצה לשכוח הכל
הייתי רוצה לקום בבוקר בלי זיכרון
לראות את המוות בעיניים שלי
ולא להחליק אל שום קצה
שומע את תקתוק המקלדת
מילים שכותבות את עצמן לדעת
זה לא אני כאן
זו רק דמות מקרית
הייתי רוצה לצעוק עכשיו
להתפלל תפילה קשה
מול ים סוער
נשמה אבודה הולכת לעולם אחר
ומעל גופי
שטים עננים
אלוהים, זה מגביר את החושים
הפחד והסקרנות
זה רעב שמבקש מוצא
מפלט אחרון מתחושת אכזבה
עכשיו אני שוכב במיטה
מחכה שזה יקרה, אולי זה כבר קרה
