שאספנו את החצים מן המטרה
ראינו שנותרנו אחרונים
את שאלת
אם אני מרגיש בודד
עניתי
רק שאין לנו מה להגיד
ראינו מהמקום בו עמדנו
שגם אחרים ויתרו
על הצורך להגדיר לעצמם את החיים
אולי עמדנו יותר מדי זמן
בלי להרגיש דבר
אני זוכר ששלחתי ידיים
ואת התרחקת
ככה מרגישים בודדים
הסרטים שראינו
חלפו כמו לא היו
החצים שירינו
לא השאירו סימן
הציניות שביקשנו לפשט
נשארה כאילו לא היתה לה ברירה
כול מה שאהבנו
חדל להתקיים
ומה שהתרחש
היה עשוי בועות
יום אחד, את אומרת
נלמד גם על עצמנו
ואז נוכל להתקיים בלי פזילה אל השוליים
בלי לחשוש
שבפעם הבאה
זו תהיה פעם אחרונה
מסכים לבנים
השאירו אותנו עמומים
את שאלת
אם כתבתי משהו טוב
עניתי
רק שלא היה לי מה להגיד
לא דיברנו יותר מדי
והדלתות נסגרו לפרקים
אהבנו להסתיר את העובדה
שרצינו הכול
ולא האמנו בפרטים
לקחנו את החוטים
חיברנו אותם מצד אל צד
אחר כך החצים, קרעו אותם לגזרים
שאלתי אם את בודדה
ענית, תביט בי בעיניי
הסודות התגלו שהיינו חסרי כוח
מי שרצה להכיר אותנו
ידע לקרוא בלי שמות
שאספנו את החצים
לא נותרה עוד מטרה
חיבקתי אותך,
סוף העולם לא נראה לנו זר
רק כותרת שהכילה אותנו בתוכה
מהמקום בו עמדנו
הפסקנו להיות בודדים
רק נשארנו עם הצורך להתיר את הקשרים.
