לא זוכר את פניך
לוגם מהכוס
וממשיך להביט בתמונה
התחבקנו בשדה התעופה
אמרת שאתה נוסע לשנה
סיגריות וכוסית אחת
אחר כך חזרתי בחזרה לדירה
עברתי דרך המקום בו גדלנו
יש שם בתים, ויש גינה
עכשיו יש שם אנשים חדשים
והרחיבו את הכביש
ספרים בערימות
חשבנו שאנחנו יודעים הכל
איך מגשימים את החלום?
מה אם החלום שלך, הוא האחרון
מה אז נשאר למציאות להציע לך?
אני מביט מן המרפסת
אל הבתים הישנים
אף פעם לא עזבנו
לא יצאנו מהם באמת
אני זוכר איך היינו נפגשים בערב
יושבים ושותים
חשבנו שהעולם מחכה שאנחנו נגיע אליו
עד שראינו את הבנות היפות
רצינו להיות אחרים
לוותר ברגע על עצמנו, ואז לא לפחד משום דבר
במוסך של הבית, השארנו חפצים ישנים
כדור, אופניים וחוברות למבוגרים
אני זוכר את הכל
כמו בסרט ישן
אי אפשר לקחת הכל
בלי להפסיד בדרך
את המציאות
אמרת שאתה נוסע לשנה
אחר כך תחזור
אולי, אקפוץ
אולי תבוא לבקר
וירדתי בערב להסתובב בשכונה
מכולת אחת נסגרה, שנייה פתוחה 24 שעות
אני לא זוכר
מה רציתי לומר
מביט מהרחוק
ילדים נוסעים בפראות
ומה אם החלום שלך
לא ישאיר דבר אחריו?
מה, אם הוא האחרון שבתור
מה תעשה אז?
אני שותק, ואז צוחק בקול
אף אחד לא מבין
אמרת שאתה נוסע לשנה
אז לא חיכיתי, שתקפוץ
תגובות