לא איתה ארצה איתה לא. ואולי דווקא בשל כך
כה יפה היה איפורה
ואולי בשל כך הייתה מחויכת ואולי.
...
פעם שניה. פעם ראשונה
מתרחקת הולכת וקרבה.
יפה הייתה. כה יפה
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (בסוף יחובר "מחרוזת שקיעות- זריחות") [ליצירה]
- [ליצירה] מעין, זה מרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] קרבי נא ללא חשש כי לא ננשוך חזק ללא כאב ובלי סימן נשאיר בך רשמינו. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר חביב, אני מסכים עם גברת איה שחר ולכן הנה כמה שינויים בעריכה ככה שהקריאה יותר נעימה, זורמת ומתוקה, כמו שבטח התכוונת: רָאִיתִיך בדוּכַן-הַפְּרָחִים מְעֶבֶר לַרְחוֹב קוֹנה לִי וֶרֶד ומִהַרְתִּי לחצות בְּאוֹר אָדוֹם. כְשֶׁחִבַּקְתִּיך נָשְׁרוּ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת וְשׁוֹטֵר שֶׁעָמַד חִיֵּךְ מהצד וְרָשַׁם לִי דוֹח. [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] "אין מילים", לצערי טעית. דווקא יש כאן "סופר" רגישות. והנה אסביר: הבחורה רוצה "רק עוד פעם אחת". אהבה או "מעשה אהבה" אחרון לפני שהוא עוזב אותה (את מבינה שהיא לא ממש רוצה שהוא ילך עכשיו) ואז הוא אומר לה "ולאחר שאתן לך..לא תיפגעי? בודאי (שכן)". יש אצלו מלחמה גדולה בין היצר שאומר לו ללכת על זה כי לא כל יום בחורה נפתחת לפניו אך מצד שני המצפון שלו... מנקר מנקר מנקר. מתוך החשיכה תבוא ההארה. לכן, מבקש להדליק את האור. עכשיו אפשר לחשוב בהגיון. אבל לפני כן- שתלבש חזרה את החולצה. ועכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה תחייה חיים, רגשות ק-ש-י-ם. רגש=זכר. [ליצירה]
- [ליצירה] השורה האחרונה לא כל כך קשורה לשאר (אין הכוונה לתוכן). אפשר לשנות זמנים במשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה "לוטשה". יותר טוב עכשיו. ערוגה, כמובן. לא אובייקטיבי. ואיך יכול להיות? [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה לא אישי אם אני הוא זה שאמרתי לך ששירך עצוב? [ליצירה]
