שיר

נולד מעצב

מהמקום שאליו הדמעות לא

יכולות להגיע.

ילדים נולדים

בעצב

במקום שבו השמחה לא

שורה לעולם.

והסיפורים כמו המבוגרים

אוחזים זה בזה

באהבה

בשנאה

לופתים אחד את השני

בלפיתת חנק

דוחקים זה את זה

לפינה

מנסים לספר ולדבר על

דברים שכבר קרו

בעודם ילדים

כשהיו עדיין

שיר.