אני חי בשלום עם
הצנזורה.
אני כותב,
היא מוחקת.
לעתים,
היא נוזפת,
אתה גורם
לטרחה מיותרת.
מלאכתי קלה,
אני מקליד מילים
שחוברות למשפט,
חיים ומוות אינם
ביד הלשון.
מעשה הצנזורה
מושג בדי עמל,
המחק
שחור ממחיקות.
מצחה נוטף זיעה.
למחוק!
ואני לא חפצתי
להעיר נמים מתנומתם.
הארתי לערים
מילה שעמדה על
קצה לשונם.
ובתור הדק של
רובה
לא למדתי מלחמה.
רק מילה בודדת
שנמחקה.
תגובות