הרוצח שבי,

יצא לרצוח את הילד שהפך לנער ועכשיו הוא גבר

גבר שלא מסוגל להתבונן בעצמו, בלי לראות מסכות

לבקש אותן ליפול

זו אותו נער, שלא יכול היה בלי לחלק משפטים למילים בודדות

עכשיו הרוצח שבי, לקח את הרובה אל השדות

הוא אוהב את הטרף שלו קר

רחמים עצמיים, כאבים ישנים

מתחברים בבת אחת אל זיכרונות

שמקומם בסיפור לא ברור

הרוצח שבי,

מבקש את הדם

השפלה, כאב חד

הוא אוהב לראות אותי נאנק

הוא מכוון את הרובה, כמו אל חיה שמבקשת מחסה

כמה יריות, והנה הגוף צולל מטה

אצל הרוצח שבי, אין משפט, אין נאומי פתיחה וסיום

הוא מבקש את המוות של הטרף

הוא מבקש לשמוע את השקט זז

הילד לא מבין מה קרה

הנער הבין שאין לו לאן לברוח

הגבר הפך לרוצח