ישבתי בבר, איפה שכל ביג שוט יושב

רגע אחרי שהוא מסיים לתקן את העולם

ובא לנקות את מצפונו, בכוסית אחת

צפיתי בהם מהצד, מנסה ללמוד

את המהלכים שלהם, לכיבוש העולם

והיא ישבה בצד, בדיוק כמוני

חיכתה לרגע הנכון, לכבוש את הטריטוריה שלה

מדי פעם ניגש אליה מלצר

היא לא צריכה כלום, היא יודעת מה היא צריכה בדיוק

ושהכול השתתק

היא ניגשה לדבר אליהם, לדבר עליהם

ישבה לידם, לעיתים קרוב מדי

לעיתים הם שמו לב

רצתה לדעת מאיזה חומר הם עשויים

הביג שוטים הכי טובים בעיר

היא בדקה אותם, ואני בחנתי אותה במבט

עד שהם קמו, כדי לחוקק חוק

נגד נשים כמוהה

והשאירו אותה עם ניסיון כושל, לכבוש טריטוריה משלה

הבטתי בה, מבין את תבוסתה

יותר מדי דברים, הורגים את הנשמה

היא הביטה סביב, מחפשת ניסיון שני

מצאה אותי יושב בפינה, לוגם מכוסית קטנה

מתיישבת לידי, ומחייכת

יכולתי להריח את ריח הביג שוטים ממוזג בריחה

יכולתי, לראות את השברים שבנשמתה

מבקשת עוד הזדמנות

שאלה לשלומי, למעשיי, ולסוג המשקה שאזמין אותה

עניתי לה, מה מעשיי ומה חוסר מעשיי

שאלת המשקה נשארה בגדר חידה

הסברתי לה, שלי אין כוונה לחוקק חוקים נגד נשים כמוהה

אבל חוקיי שלי אומרים,

אל תעשה מה שהביג שוטים מוותרים עליו

אל תיקח אותה ללב, מתוך רחמים עצמיים

עליך, או עליה

הזמנתי חשבון, ויצאתי משם

ראיתי את הברמן מגיש לה משקה על חשבון הבית

היא בוודאי חיכתה שם

שהחוק נגד נשים כמוהה, יעבור

ואז יתפנו הביג שוטים אליה