האם יעקב נכשל "ביופי" ודווקא יוסף עמד בניסיון
גדולתה של תורת ישראל באמת האבסולוטית שבה. בכך שלעולם אין היא "מאלילה" את גיבוריה האנושיים.
ההפך, אין היא מהססת להראותם, בין כך ובין כך, במלוא השקיפות הראויה.
היופי הוא חלק מהבריאה לטוב ולרע ולענין זה נראה לי כי התורה ביקשה לומר לנו כי אבינו יעקב לא כל כך ידע והשכיל להתמודד עם ענין זה של היופי.
הוא נופל באהבתה של רחל, לא כל כך בגלל "יפי תוארה", שעוד לא היתה לו הזדמנות להתוודע אליו, אלא בעיקר בגלל "יופי מראה"ולתורה טכניקה מובהקת משלה להדגיש ענין זה.
ספרו למשל, כמה פעמים נאמר כי אהב אותה בסמוך לפגישתם הראשונה.
וכך ענין זה גרם לקב"ה לראות את אותה התוצאה הרעה, שצמחה ממנו מהיופי והיא : כי לאה הפכה שנואה[אגב כשיעקב ימשיך להכשל זה השנאה תתהפך לצד השני של רחל-יוסף].
הנה כי כן, יעקב אבינו ממשיך ומוסיף להכשל הולך ממש שולל אחר ה"יופי".
ההסחפות שלו בענין זה נמשכת גם בדור הבא.
הוא ללא כל כחל וסרק אוהב את יוסף מכל בניו . וכאילו לא רק שלא למד לקח מהגלגול הקודם הוא אף לא מהסס להחצין אהבה זו באכט הכתרתי: בעשיה של כתונת פסים ליוסף משל לא היה זה יעקב בתחילת דרכו שאך ביקש "בגד ללבוש".
וכך שימו לב איך הקב"ה מדקדק עם צדיקים בהסחפות הראשונה אחר היופי הקב"ה מונע מיעקב "להנות" ממנו עד תום. הוא משאיר לו לבסוף את החיים רק עם לאה.
ויעקב משלם את אותו המחיר ממש גם אחר ההסחפות אחרי ה"יופי". יוסף נלקח ממנו גם הוא ודווקא בשנות החיים הקריטיות .
אגב ההסחפות הזו גרמה ליעקב כמו ממש לאביו יצחק להאמין כי יוסף הוא ממשיך השוללת והקב"ה גם בענין זה לימד את יעקב פרק מאלף
הנה כי כן, כל יופי הגורם כך או אחרת לשנאה בין בני אדם, הוא יופי השמור לרעת בעליו.
את התובנה הזו בימי יסוריו גם בכלא למד יוסף והבטיח לעצמו שהוא יעמוד בניסיון
ויצא צדיק
הוא השמיע להם את הסיבה "בן זקונים" והם ראו כיצד הוא מפורר את ה"אחווה".
שני יסודות אלו שמגלמים ומצמיחים את השנאה "שמיעה" וראיה", מופיעם גם בשנאת לאה "וירא ה´ כי לאה שנואה" ואחר "וישמע ה´".
הנה אם כן טעות אנו עושים כשאנו מנסים ללמוד ולפענח את השנאת האחים מבלי להתיחס למקור לתשתית הראשונית ממנה צמחה השנאה .
אין משים לב כי למעשה שלושת הילדים הראשונים של לאה נולדו על בסיס השנאה והם גם אשר בסופו של דבר, הכזיבו ובגדול לכל אורך הדרך.
בפרשת השנאה של לאה התורה מבקשת ללמד אותנו את הפטולוגיה של השנאה השנאה זולגת כמו מיים עקשניים במקום שבו יש ווקום במקום שאין בו אהבה . יעקב שגה בכך שאהבתו לרחל ואחר כך ליוסף היתה טוטלית ללאה לא נותר דבר .
אשה ובן שחיים ללא אהבה אומרת לנו התורה הם מבחינת התורה - שנואים.
עוד מבקשת התורה לאותת כי במשפחה ובעם אהבה סלקטיבית היא היא מחולל השנאה הגדול ביותר .
לכן ואשר על כן התורה ציוותה פוזטיבית על אהבה לכל הכיוונים האפשריים לאלוקים ואדם.
אי אפשר לו לאדם מישראל לומר כי הוא אוהב את שמעון ואיננו אוהב את לוי הוויה שכזו היא מנוגדת לתורה ומכניסה את ניצניה של השנאה
כל כך חרדה היתה התורה לענין זה עד שציוותה "לא תשנא את אחיך בלבבך".
כך ביודעה כי המלחמה ביצר השנאה הוא בלתי נשלט ציוותה היא מלחמת חורמה תמידית שבלב.
רק בהפקת לקחים הנכונים מתוצאותיה של השנאה במשפחת יעקב נגיע לכלל אהבת ואחדות כלל ישראל
