גשם כבד יורד
אנחנו יושבים בבית קפה קטן בכיכר
זוג צעיר בגילנו
יושב בשולחן שליד
כמו יצא מתוך איזה
ואולי נכנסנו אליו
את אומרת
תרגישו איזו זרות
ואני נוגע בך,
כדי להרגיש נוכח
יש בפשטות הזאת קסם
לא נצליח לשנות אותה
גשם כבד יורד
ובכיכר רק חולפים אנשים
חלקם לעבודה, חלקם חזרה אל ביתם
אני מביט בעינייך
תשובות לשאלות
נגועות בשתיקה
המלצרית שואלת אותנו
אם נרצה משהו נוסף
בשפה זרה זה מרגיש כמו
אנחנו נישאר כאן לעולם
החשבונות מתרוקנים
פתאום כל הלוח הפך חלק
גשם כבד יורד כאן
אנחנו לא מנסים להתגונן
כוס יין אחת ומאפרה עם סיגריה
הזוג הצעיר שילם והלך
בכל פעם שהוא נגע בה
זה הזכיר לנו
את מה שיש לנו, את מה שהפסקנו לחלום
זוג מבוגרים מביט עלינו מהצד
אולי משגיח שלא ניעלם פתאום
מה שיש לנו, זה מה שהם שומרים
מה שיש להם, זה מה שאנחנו מנסים לתרגל
אני מצחיק אותך ברגע
את מהפנטת אותי בלי מילים
את שואלת מתי הפעם האחרונה
אני מנסה לחזור אל הפעם ההיא
ובינתיים גשם כבד יורד על הכיכר
הציפורים לא כאן
הספסלים ריקים
לא שאלתי אותך אף פעם
על מה את מצטערת
את לא ענית לי בעצמך
הנה אנחנו
גשם כבד יורד
ושנינו מקשיבים לשפה
בית קפה, כיכר קטנה, עיר זרה
אולי תמונה מסרט ישן
