חמש הודעות איש לא עונה
אני מביט על המסך
שום דבר לא מתרחש
בעולם אחר,
הקרח נמס
אפשר ללכת על המים בלי להרגיש
ואני לא יכול לחכות יותר
חושב עלייך,
עבר שלם שמסתבך בחוטים משל עצמו
ופירורים של אבק
חודרים לעיניים
אני לא יכול לעצום אותן ולחלום
איך אני יכול לספר שאני חי
אם אני בכלל לא זוכר, איך עושים את זה
חמש הודעות, חלפו שעתיים
וכל מה שהיה נשכח
היא נוסעת עכשיו
אל הצד השני של העיר
אולי היא רחוקה יותר
אני מביט על המסך
לא זוכר מי נגד מי
רק דמויות שנעות
לא יכול להבטיח דבר
ואיך אפשר להוכיח חיים
בזמן שגוססים בעיניים פקוחות
אני מנסה לחלום
כל הזיכרונות חוזרים
עטופים בכריכה דקה
אני לוקח אותם איתי לכל מקום
חמש הודעות, המסלול נמשך
עוד רגע, אולי היא תתקשר
מזמן זה לא קרה
אני כבר שכחתי, איך לדבר
אולי עושים את זה בשתיקות
איך אפשר להוכיח חיים
בגסיסה כזו
מתמשכת, לא עוצרת, נעה במהירות
ואני עומד באמצע, לא יכול לברוח ממנה לשום מקום
חמש הודעות, נכנע
היא לא תתקשר, אף אחד לא בא
העיניים פקוחות, רואות את הכל
את הצער, את העצבות
מרגיש בפנים, את המחנק
לך תנסה לצאת מזה
בזמן שאתה כלוא בתוך הגוף שלך
אי אפשר לצאת, אי אפשר לקום
חמש הודעות, אי אפשר יותר
