השמיים אדומים, נראים כמו עומדים להתפרק
אולי משהו יקרה הלילה
אולי סוף הסרט ישתנה
הולך ברחוב שקט
התריסים מוגפים
אנשים נעולים בבתים
ורק אני מחפש לאן ללכת
השמיים אדומים
העננים נראים קרוב מתמיד
אני מוציא את החטא הקדמון מתוך נפשי
מתחיל לפתוח אותו
כמו שפותחים פצע
מושך מעט, ומתחיל לחטט
הדם זולג על נשמתי
זה החטא הקדמון שלי
אף אחד לא יצליח להציל אותי מפניו
הוא כמו זיכרון שכתוב על פניי
השמיים אדומים מספיק
עוד מעט תתחיל הסערה
אני נכנס אל הבניין וננעל בתוך הבית
יש מי שמחכה שאתעורר
יש מי שמבקש להציל אותי
אני צועק לו, תניח לי
תן לי ליפול
כדי להרגיש איך זה למטה
שם בתחתית של התחושות
השמיים אדומים והעולם עומד להתרסק
זה לא כתוב בעיתונים, זה לא חרוט על הלב
אף אחד לא יכול לקחת אותי מכאן
המכוניות דוהרות מהר, החנויות נסגרות בבהלה
אולי רציתי קצת יותר מדי
אולי סוף הסרט ישתנה
השמיים אדומים
הם יתפרקו עוד מעט
יהיה מי שיאסוף את החתיכות וימכור אותם ברשת
אני רק ננעל עמוק בתוך עצמי
עם החטא הקדמון
עם סיפורים שידעתי לספר ולא הבנתי איך לסגור
יש מי שחי טוב, יש מי שנבהל מיד
אני לא מצטער
שהטוב הגיע עם הרע, שהרע הגיע עם הטוב
זו תמיד עסקת חבילה
אני רק תוהה,
איך זה שהרע השתלט על הטוב, איך שזה הטוב נחלש מול הרע
ואני עומד מתחת לשמיים אדומים
הם יתפרקו ולי לא יהיה לאן ללכת עם החטא הקדמון
שחי במקומי, חי כל כך טוב, הוא כל כך עשיר
הוא ממש בן אדם עכשיו
