ואת אמרת
אנחנו נסחפים
עם הזרם
ועכשיו אין לנו לאן לברוח
רצית להישאר קרוב
מה ששמר עלינו
קרס ברגע המכריע
ועכשיו, הזמן נתקע
ואת אמרת, שאפשר לאסוף את הדברים
להמשיך בדרכים
עד שלא נבין
לאן נעלמו האנשים
סיגריות ישנות, כיסים מרוקנים
כתבתי אותך פעם אחר פעם
ואת תמיד היית יפה מאלו
החלומות על חיים יפים, אנשים שמתעוררים
בלי פחד ובלי קינאה
אין כלבים שנושכים בגינה
ואנחנו נסחפים
אל השוליים ובחזרה
שם, אפשר לראות
כמה מוזר שקר
מתחבקים, שנינו
בתנועה איטית, זה הופך לריקוד
ואני הייתי רוצה להאמין
שזה מה שיעזור לנו
ואז לקום בבוקר, בלי לפחד
שזה לא שלנו
כותב את השירים, מעוות את הפנים
זה רק אנחנו כאן, מביטים במים
תקשיבי לאנשים
הם ידעו את התשובות
ואחר כך, ביקשו מאיתנו ללכת
כול מה שרצינו, היה נסתר
עיניים כחולות
שיער חום גולש
בטח אחד מאיתנו, יאבד את זה בהמשך
רכבות דוהרות
ואת אומרת
שנינו נסחפים בזרם
אי אפשר לראות את הקצה
האור כבה
עכשיו, אני מפחד פחות
רגעים של חלומות
פזורים על המיטות
זה היה פעם שלנו
עכשיו, המגע האחרון
רגע אחד לפני הסוף
ואת אומרת
אולי נהפוך את זה להרגל.
