בסוף האהבה שלנו
תמיד יש איזו תפנית
כמו שניים שמוצאים את עצמם
בלב דרכים נטושות
בלי שילוט, בלי סימנים
היינו רוצים לדעת
לאן הולכים מכאן
בסוף האהבה שלנו
נדמה שפתאום הכל מתפרץ
איך היינו יכולים לדעת
כמה זמן עוד יישאר לנו
אם בכל יום
מתחנו את הקצוות בלי לעצור
את היית חזקה ממני
אני בסך הכל ניסיתי להיות גיבור
כמו בספרים שקראת, כמו בסרטים הישנים
עד שחזרתי אל המציאות
ומצאתי את עצמי
מנסה לא להיתפס
בסוף האהבה שלנו
היתה תחושה
של שניים שמגששים בחשכה אל השער
ומקווים שהיום ידלק, והכל יסתדר
היינו יושבים זה מול זו
עם הסיפורים שהנחנו על השולחן
מה את כתבת, מה אני המצאתי
פתאום חזרנו לאחור, לפתע היינו בעתיד
בסוף האהבה שלנו נראתה כמו לונה פארק לילדים
והחיים שהמצאנו, היו שבויים שלנו
שניים שמפלסים את דרכם
רוצים להאמין שיש להם מושג
אבל לא שיקרנו, לא,
לא סיפרנו לעצמנו שום סיפור חדש
בסוף האהבה שלנו
היתה פרק מפואר בסיפור חסר תכלית
אפשר להיזכר בלילות
אפשר להתגעגע לימים
כמו היה זה נכון להרגיש ככה
מה הרגשנו באמת?
עכשיו השיר נכתב
גורם לי להרגיש, איך השער שוב ננעל
הפעם, כל אחד מביט מבחוץ
יש שם זיכרון ויש שם געגוע
הם נקשרים חזק, קשר שאי אפשר לפרום
עם כל השקרים והסודות, המבטים והשתיקות
כמו גילינו את עצמנו פתאום, שוב
בסוף האהבה שלנו היתה אנחנו
