בס"ד

עמדתי מולו, קיר אבנים אפורות, רטובות. עם סדקים, עמוקים. רציתי לפרוק היה, לי כבד על הלב. הדמעות ירדו, אחד, אחד. והקיר ספג, הכל. ואם, היה לו. פה, הוא, היה, מדבר. ובוכה, כי היה זה, קיר אפור, פשוט אפור, עם סדקים, עמוקים אך היה, זה קיר, של דמעות