עלים ממשיכים ליפול
העצים עדיין עירומים, אמצע החורף
שנינו מביטים מהמרפסת
האם אלוהים מבין אותנו
את יורה מהבטן
אני מתגונן בפנים
אנחנו יכולים לראות
זיקוקי די נור מאירים את השמיים
הכלבים מסתתרים
פעם שיקרנו
עכשיו אני מאמין לך
כמו שאני
עלים ממשיכים ליפול
שוטפים את הרחובות
ואני מכניס את הידיים לכיסים
אם את מבקשת
הייתי מחבק אותך חזק
אחר כך מבטיח הבטחות
אין אהבות גדולות
את אומרת לעצמך
בכל בוקר כשאת מתעוררת איתי
ואני מאמין לך
כמו שאני
על המדף ספרים ישנים
קראנו את כולם
לא חיפשנו רמזים
האם אלוהים מבין אותנו
גם אנחנו נשכבים על הרצפה בכל פעם
שמתחילים להפציץ את השמיים
בזיקוקי די נור
מטוסים גדולים
את נכנסת פנימה
אני נשאר בחוץ
הכלבים יוצאים מהמחבוא ורצים אחרייך
את כל כך יפה, שאי אפשר להאמין
גם כשאת משקרת
אני מאמין לך
כמו שאני
נותן עוד מבט בעלים הנופלים
עכשיו אי אפשר לראות את המדרכות
אמצע החורף, שני ילדים בנדנדות
לא זוכר אם אמרתי לך פעם במילים
את מה שחשוב
לעיתים אני חושב, מספיק מבט אחד כדי להבין
ויש זמן, הוא מתקצר אחר כך מתפתל, בסוף מנצח
אני נכנס
משאיר את המרפסת לעלים הנופלים
