הדכדוך שהחטא יצר השאיר אותך מקשיב לאדמה 
הדמעה שזלגה משמי מעלה ונגעה ביובש הנורא 
הזכיר לך את סערת החיים שבתוכה אתה נמצא 
כמה ניסית להקשיב למעלה, לחיות על פי כלים של מעלה. 

ברחתי מעצמי אל הכלים הנמוכים 
חשבתי שבהם יש את החיים 
ובאמת ההקשבה החיצונית ממלאת בחטאים 
וערימות הזבל מתאספות לכלים חשוכים 

יש שינויים גדולים בעולמות העליונים 
ואני חי בעולמות של מחשכים 
יש אורות ממלאי חיים בכל המציאות 
ואני שקוע בתוככי העצבות 

האמת מכאיבה את הבריאה 
כיון שהיא באה 
בצורה שלילית ומפחידה 
וכל הבעיה היא במגלים אותה 

ואנו נדרשים לתת אור של תשובה 
שמלא באהבה לכל הבריאה 
ולאומתנו במיוחד כי בה הנבואה 
וממנה זורמת ההופעה של השכינה 
לכל הבריאה מדומם הנמצא בתרדמה 
ועד לאדם המדבר וחי כבהמה 

מרוב שקריות ברחנו מאחריות 
ושכחנו שכל הבריאה תחת 
כפות הרגליים שלנו 
ולא מתוך גאוה 
אלא מתוך תפיסת הענוה 
הנדרשת לטפל בכל ההויה 
בדרך של אהבה עליונה 

באים ימים של תיקון נפש אישי 
ומגלים את כל המציאות האלוקית 
דורשים תיקון פנימי 
שימלא את הבריאה החטאית 
וימלא אותה ב'אורי וישעי' 
שיקחו כל טומאה ויהפכוה לקדושה ארצית 

באים ימי הסוכות ונותנים לך את ההבנה 
כי כל הבריאה מחכה לך באמונה 
ומצפה ממך להיות אור לעולם ולאהבה 
וקרבנות הפרים הממלאים אורות לא מוגבלים 
מבקשים את גאולת החיים 
לכל הברואים ולכל החיים על פני ארץ האהבים 
ותשוקת הדודים להיות מחוברים 
לא תתגשם כל עוד נהיה שקועים בפרטים 
ונעסוק בערימות החטאים הממלאים כל תשוקת חיים 

ומול ערימת החול הקטנה 
ישבתי והתבוננתי 
אל נקודות החול הקטנות 
מה משמעותן ללא חיבורן 
ואז הפנמתי כי כל חטאי 
היו ונתכפרו 
כי מקומי הוא מעבר לפרטיות 
בראיית התמונה האדירה 
של זריחת הגאולה 
והופעת התשובה במלואה 
במהרה...