אני רצחתי את הילד
איש לא ידע זאת
איש לא ישים לב
שהילד איננו
הוא יעמוד מולם
יצחק וישחק
אך אני רצחתי אותו
מבט זועם
קללות
עשן של סיגריות בעיניים
אני לקחתי את החגורה
וקשרתי אותה סביב גרונו
רציתי שיביט בי
בזמן שהוא נעלם
רציתי שיצחק
כמו שהוא צחק, כשהוא הביט בי מרחוק
והרגיש מוגן
כשהחגורה סביב צווארו
אני מרגיש חזק
הוא בידיים שלי
אין לו לאן לברוח
אין לו למה
אני רצחתי את הילד, בדמיוני
שלוליות של דם
כיסו את הרצפה
כל מה שחלמתי עליו, השתחרר לחופשי
אין צורך יותר להצטדק
שלווה, נימוסים, מחבואים
רצחתי את הילד
בדמיוני
עכשיו הוא לא יצחק עלי יותר
