אז מה נעשה, אחרי שנפסיק לצעוק?
מה יהיה לנו לומר אחד לשני?
כמה סיפורים שמרנו
לרגעים של שתיקות מביכות
ואחרי שנשכב במיטה
על מה נדבר בכלל?
החובות נגמרו
האנשים עזבו
את כול העבודות סיימנו
אז מה נעשה, אחרי
שנסיים להטיח אחד בשני
את כל כתבי האישום
מי הפריע למי
איזה חלום התנפץ
הגוף עייף
העיניים כבדות
מבקשות לומר
שיכולנו להצליח יותר
אף אחד לא תוהה
איפה בדיוק טעינו
כול אחד בוודאי יודע
שומר לעצמו את הסוד
אז מה נעשה?
נתחיל מהתחלה,
בכביש אחר, בגלגל חדש
לקום בבוקר, אל אותה מבוכה
כוס קפה, ועוגה מוכנה
לא נביט בעיניים
לא נחזיק ידיים, נקרב את השפתיים
מה נעשה אחרי שנצעק
בוודאי נחשוב, אין לנו ברירה
הרי אי אפשר לצאת בבת אחת
כמו בהצגה דרמטית
שמוכרת כרטיסים במאה שקל
בסוף צריך לחזור
לאסוף את הדברים
לדעת מה לארוז
ולהתעייף לאט
לצנוח אל המיטה
כמו שניים, שמעולם לא נרדמו
יש בזה הרבה
יש בזה כול כך מעט
אז מה נעשה, אחרי שנפסיק לצעוק
חצי שעה להירגע
ואז לדעת, שבזבזנו את הזמן
בתקווה שהוא לא ישים לב
ולעיתים אנחנו חושבים
זה לא אמור להיות
כול כך קשה
ולמה זה הכי טוב שיש?
