ואת מפחדת
שהשער ייפתח
ואני אראה את החיילים נוטשים
את עמדות השמירה
זה הרגע לו אני מחכה כל הזמן
בראשי, הוא תמיד מגיע
ואני אליו נשאב
זה לא שאני רוצה לעזוב
זה לא שמאחורי השערים
יש עולם חדש
אבל אני אוהב את התחושה
שיש בידיעה
שהמפתחות נמצאות אצלי בכיס
ואני יכול להיעלם
מכל הפחדים, לא בניתי דבר
שניתן להרוס
מכל החלומות, לא לקחתי איתי שום דבר
שאני מפחד לאבד
ואת מפחדת
שאין שום משפט
שיכול לסמן לי את הגבולות
שבין כלום לאפס
יש חטאים גדולים מזה
אני אומר לעצמי
בזמן שהחיילים נכנסים לרכב
ומתחילים לדהור
אני מביט בך ויודע
עכשיו את שלי
עכשיו אני שלך
אבל כל זה, יכול להיעלם ברגע
הידיעה שהמפתחות נמצאות אצלי בכיס
גורמת לי להרגיש הרבה יותר קרוב
הרבה יותר חזק
מכל הכוח שהיה לי פעם
מכל האשליות
לא האמנתי בשום דבר
שאני עלול להתאכזב ממנו
לא בניתי לי אלוהים
שיכול להטיל עלי קללה
ואת מפחדת
שהשער ייפתח
ואני אביט בך
כמו בתחושה של מי שאיננו כאן יותר
יש במבט שלך, משהו שמלמד אותי
את הקצוות ואת הזמן
עכשיו אני יודע
השערים יכולים להישאר פתוחים
החיילים יכולים לברוח
לעולם לא אלמד, אם בראתי משהו
שיכול להתמוסס
אם לא אגע בו, אם לא אחיה אותו
