איזה עולם של תוהו ובוהו.
גועל נפש מרופש מתנוצץ ונשפך
לתוכך.
לתוך ליבך.
רקב, סרח, רעל מזוקק
שחור כנפט, מסריח כבנזין
נשפך לתוך לועו
של הלויתן.
ששוחה במעגלי המים
המתים
ששואפים לאינסוף, לנקודה שחורה
למערבולת.
שבקציה נקודת אור קטנה
שהולכת וגדלה
למסיבה פרועה של צבעים וצללים
של שקר.
ואמת שקופה, בינות לרוקדים
מבקשת את נפשה
מבקשת הקשבה
ורק רעש.
מסורים של רעש וצלילים צורמים
מצלצלים באוזניה הסתומות
שורקים שירי לכת רועמים ומאיימים
לתוך עצמה האמת פוסעת.
רק בקשה למצוא לה מקום
ואַיִן.
תגובות