שוב את בדרך
אל קשתות ביתי דופקת
אוחזת בכלום בפנים מרוכזת
אין ידי מלטפות את ידיך
כנוצת טווס הנוגעת לא נוגעת,
בשביל בין הרים נלכה יחדיו
ליבי חם אני מאוהב
כי פעם ויתרת וקמת שוב
לחיים
לראות לנסות לטעות לרוץ שוב
את בוכה על אובדנך הקשה
הכלה בגמר גביע המדינה
איבדה את בעלה
אין בוכים
על חלב
שנשפך
