פרשת מטות מסעי- גילוי מדהים על חיילי ישראל
בפרשת מטות התורה מגלה לנו גילוי מדהים על חיילי ישראל- על התנהגותם בזמן מלחמת מדיין, על טוב ליבם וטוהר נפשם,
השאלות הנשאלות בעניין זה הן :
א] כיצד הדבר מתבטא בפרשה?
ב]מדוע נסמכה המלחמה במדיינים לבקשתם של שבט גד וראובן להתנחל דווקא בעבר הירדן
המזרחי?
התשובה לשאלה הראשונה קשורה לתשובה לשאלה השנייה.
התורה בכוונה מביאה לנו את התנהגותם של שבט ראובן וגד לעומת השבטים שנלחמו בפועל במדיין.
בכך היא מאפשרת לנו לזהות את ההבדל המהותי בין שתי הקבוצות.
התורה מדגישה את טיבם של חיילי ישראל אשר נלחמו במדיינים כרחמנים בני רחמנים הם חמלו על הטף והנשים שהחטיאו את ישראל בשל כך משה כועס עליהם:"ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה: הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור- מעל בה' על- דבר פעור ותהי המגפה בעדת ה'" [במדבר ל"א,ט"ו-ט"ז]
אפילו בממון לא נגעו!
כפי שהדבר מתואר בפסוקים:" וייקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה: ויביאו אל—משה ואל—אלעזר הכהן ואל- עדת בני ישראל ואת השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבות מואב אשר על ירדן יריחו" [במדבר ל"א,י"א-י"ב]
הם היו כל כך צדיקים שבאו ונדבו את תכשיטי הזהב שבידם:" כדי לכפר על נפשותינו לפני ה' " [על הרהור בבנות מדיין]
על ידי שהתורה מביאה כאן גם את דרשתם של שבט ראובן וגד – בכך היא משווה בין התנהגותם לבין התנהגות חיילי ישראל.
שבט גד וראובן אומנם מוכן להצטרף גם כן למלחמה ולסייע לחיילי ישראל , אך מתרחק מהרוחניות וקרוב יותר לגשמיות אצלו יש חשיבות גדולה מאד לממון לעומת יחסם של לוחמי ישראל אשר שואפים לחיות בארץ ישראל בחיק השכינה- מקום המקדש, הסנהדרין.
עבר הירדן המערבי נחשב קדוש לעומת עבר הירדן המזרחי , עובדה שמשה השתוקק מאד להגיע אליו אל תוך ארץ ישראל.
שבט ראובן וגד כל כך מחשיבים את הממון עד כי את חינוך ילדיהם דוחקים לפינה ,עובדה שהם אומרים:"גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו"[במדבר ל"ב,ט"ז]הם דואגים לצאן לפני חינוך הילדים
הערים שהם שואפים להקים הם לא נועדו רק כהגנה מפגעי מזג האוויר, אלא כמקום מסתור מפני מחבלים, כפי שהם אומרים:"וישב טפנו בערי המבצר, מפני יושבי הארץ" אז כיצד יתכן שקודם דואגים לצאן ורק אחר כך לילדים?
כנראה בתת ההכרה שלהם הממון- הערך הגשמי הוא החשוב! ואם היו דואגים כל כך לילדיהם היו מעוניינים לחנכם בארץ הקודש מקום ששם ילדיהם היו יכולים לספוג קדושה בחינוכם .יש כאן זלזול כפול בדור הצעיר- גם סביבה טמאה וגם השמירה על חייהם אינה בסדר עדיפות ראשונה.
לסיכום: ניתן להגיד כי בניגוד לחיילי ישראל אשר נלחמו -
נגד המדיינים ולא החשיבו את הממון והזהב, הרי שבט גד וראובן מעוניינים בהצלחה גשמית בעיקר
עד כדי זלזול בערך ארץ הקודש וחינוך הילדים.
המסקנה היא: שחייבים לחנך את הדור הצעיר לתורה ולדרך ארץ וקדושת ארץ ישראל!
הממון הוא אמצעי להשגת מזון וכו' אך בשום פנים ואופן אינו מהווה ערך עליון!
יש להשקיע בחינוך הדור הצעיר- את החינוך הטוב ביותר: הקניית יסודות היהדות, לימוד תורה ,תפילה ואהבת ארץ הקודש.
בשם הפרשה יש רמז חשוב: מטות = ראשי תיבות: מעשים טובים ותלמוד תורה.
