פרשת : נשא

פרשת נשא מספרת לנו תחילה על מפקד שבט גרשון מגיל שלושים עד גיל חמישים-

זהו הגיל שהם כשירים לעבודת המשכן – הכוונה לשאת את חלקי המשכן, או לפרק כמו אחיהם – קהת

ומררי.

הפרשה פותחת במילים: " וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחותם לבית אבותם מבין שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה  כל  - הבא לצבא לעשות מלאכה באוהל מועד.."

המילים :"נשא את ראש..." – מרמזות על המוח שחייב לשלוט על הלב לאחר שעם ישראל היו במייצר - במצרים שם היו עבדים לפרעה ולא יכלו לשמוע לדברי משה: "מקוצר רוח ועבודה קשה," אך כעת בהיותם במדבר הם חופשיים מהעבדות,  אבל עליהם מוטלת האחריות שהמוח ישלוט על הרגש- [כך ראיתי בספר התמצית / מאיר ינאי.]

רעיון נוסף מאותו מקור: "נשא, = מלשון לשאת חן. ח"ן = ראשי תיבות= חכמה  נסתרת  וזוהי הקבלה כמובן. אפשרות נוספת:   הקבלה מתקנת -  חטאות נעורים.

זוהי הפרשה הארוכה ביותר בתורה ויש בה 176 פסוקים -  גימטריא  המילה ניסיון.

מעניין שהתורה בפרשה הקודמת  - פרשת במדבר – בסופה, מדברת על שבט קהת  למרות שלא הוא היה הבכור ואילו כאן בפרשת נשא היא מתחילה להזכיר תחילה את שבט גרשון שהוא הבכור.

הרי התורה הייתה צריכה לכבד את הבכור תחילה – היינו  את גרשון ולפנות אליו תחילה.

דעת מקרא מתייחס לבעיה זו  באומרו : שהמילים:"נשא את ראש." בתוספת:"וגם הם."  מהוות מילות פיוס לבני גרשון על אשר הוקדמו להם תחילה אחיהם שבט קהת וכאן באה להחזיר להם מכבודם שאולי נפגם ויתכן שמסיבה זו -  פרשת במדבר הופסקה באמצע והתחילה עם פרשה חדשה: נשא – וכל זה כדי להחזיר לשבט גרשון את כבודם .

לפי הרמב"ן:  הייתה חלוקת תפקידים, בני גרשון ומררי היו כפופים לאהרון ובניו והם קבעו להם את תפקידם המדויק, מי יהיה גיזבר או משורר או שוער? או מי נושא את המשא וגם יקבעו להם את הזמנים.

אלעזר היה מעין מפקח על שלושת הנשיאים ותפקידו של איתמר לשמש מעין גזבר ולפקח שכל שבט יחזיר את הכלים בזמן החניה של המשכן.

שבט קהת תפקידו היה דומה לתפקיד אחיו  - מררי וגרשון עם שינויים קלים.

התורה מדגישה ששבט לוי הוא בא להחליף את הבכורות.

בהמשך, התורה מתייחסת ל:  שילוח הטמאים למחוץ למחנה, כגון המצורעים,. דין אישה  חשודה  במעילה בבעלה , דיני הנזיר, ברכת כוהנים, שהיא מצווה בפני עצמה.

מתנות הנשיאים ביום הקמת המשכן,יום חנוכת המשכן לאחר הקמתו  ופירוט כל הנשיאים וכלי הקודש והקורבנות שהביא – כל אחד.

ביום חנוכת  המשכן מסופר:" ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אותו ויקדש אותו  ואת כל – כליו ..." .  לרש"י  קשה מדוע נאמר שמשה  סיים את מלאכת המשכן  הרי ידוע  לנו שבצלאל בן אורי ןאהליהב בן אחיסמך עסקו בכך ,אלא היות ומשה בדק תמיד  את מלאכת המשכן כדי שיעשה  כבקשת ה'

ומסר את נפשו עליו מעלה עליו הכתוב שהוא סיים את מלאכת המשכן.

הפרשה מסיימת, כיצד משה היה שומע את קול ה' שהיה יוצא מבין שני הכרובים.