מיליון ילדים מתרוצצים משחקים במשחקים
שנדמה כי עברו מעולם הילדים המקביל.
לבושים בגדים מיד עשירית
חורים וסנדלי פלסטיק קרועות.
צחוק מהדהד ושמחה כנה
תמימות אמיתית שכבר אין
כל כך, לילדים מהעולם המקביל.
נערה אחת, שלומדת באולפנה
ו"קיבלתי מאה בבגרות בתושב"ע"
מדברת על לימודים גבוהים
על רצון והשתדלות.
שירות לאומי, ושאיפות להגיע רחוק.
חבורה של נערים בגופיות
צמודות וכובעי מצחיה הפוכים,
טלפונים ניידים עם צג מגע
דור שלישי וחצי, מה שנקרא.
משמיעים כל השבת מוזיקה חזקה
היה פעם של מישהו,
ועכשיו זה שלהם.
מבוגרים עם מבט עייף ומלא חכמה
אף אחד לא אמר להם, שבארץ אבותינו,
יש תעריף לפועל לבן, ותעריף לפועל שחור.
שהזהב לא זורם פה ברחובות
והעפר לא עשוי מיהלומים
שבית המקדש נחרב כבר מזמן.
מבוגרים שצריכים לפרנס בדוחק
לראות את ילדיהם תופסים את מקומם
ואט אט, יורד מעמדם.
ילדים קטנים, משחקים,
צוחקים.
לא מבינים באמת, מאושרים.
הם התקווה לשנים הבאות,
שיהיו שנים של חיוך, קבלה ואחדות.
