מילים
רצות כמו תקתוק של שעון
רק במוח שלי
תמונות
חולפות כמו סרט נע
רק במוח שלי
במגרת הפנטזיות
בתא האשליות.
אני כמו ציפור
שיכולה לעוף עד לפסגות,
אבל
הנני בלעדיך
ולהגיע כבר לפיסגה
לא נראה כל כך מושך.
לנעול את ליבי
ולעקור מגופי
כל זיכרון עליך
ולדבר לעצמי
שאני חזקה
ולנצח את העצבות
ואת הכאב.
לעמוד
מול הבדידות
ולהיות איתנה
שאני ואתה
רחוקים זה מזה
ולעולם לא נשוב להיות יחד.
להכיר במציאות
שזו אהבה שתחלוף
שאני ואתה
לעולם
בנפרד.
