הפחד הגדול ביותר שלי,

הוא שלא אספיק להגיד את שאחרים רצו לומר ולא הספיקו.

כי הזמן, חומק לנו מבין הידיים-

המוות לפתח רובץ ,

והילד ששיחק במטוס צעצוע- צבר שנים.

ככל שהנפש נשארת , כך גובר הפחד לאובדן.

ואין מה לעשות- כי אנחנו רק בני אדם,

כה קטנים וחלשים- גם החזקים שבנינו.

כי כשחלק אחד נקטע מתוך התמונה ,

השבריריות גוברת, עד שיבוא חלק אחר.