ראינו את האור
מתפרץ לפתע
אנשים עמדו שם
על הגשר
הם הביטו, כלא מאמינים
באמונה שלמה
ולנו הם אמרו
תראו איך, זה מתרחש כאן
פתאום לפתע
ואנחנו המשכנו ללכת
לאן שרק אנחנו ידענו
והם רצו שנישאר כאן
והאור שטף את הרחוב
והמשיך משם אל הטיילת
רצינו לצעוק
אבל איש לא היה שומע
רצינו לכתוב את זה על הקיר
אבל, הם ריססו אותו
בכתובות אמונה
זה לא שלנו, צעקנו בלחש
הם לא האמינו לנו
האור תמיד היה כאן
בכל בוקר, שפקחנו עיניים
בכל לילה, שחזרנו הביתה עייפים
לא חיפשנו איפה להיאחז
תמיד עמדנו יציבים
והם עכשיו, עומדים על הגשר
מחכים שייפתח הנהר
והם יוכלו לחצות אותו
אבל אנחנו המשכנו בדרך
שאיש לא הכיר, מלבדנו
האור ליווה אותנו
והם צעקו לנו, תישארו
הביטו כלא מאמינים
באמונה שלמה
איך זה שוטף מן השמיים
ואנחנו רצינו לומר לכל אחד ואחת שם
אבל איש לא שם לב אלינו
ואנחנו רצינו להקריא להם את זה
אבל איש לא היה מוכן לשמוע
האור תמיד מלווה אותנו
מיום היוולדנו, עד יום מותנו
לא משנה מה נעשה
לא משנה מי אנחנו
אנחנו לא צריכים להביט למעלה
אנחנו לא צריכים להניח את עצמנו בידי דבר
זה האור והוא נע מעלינו
כל יום, שאנחנו פוקחים עיניים
הגשר עוד מעט יתמוטט פה
והם בוודאי יחפשו, את הידיים להיאחז
אבל אנחנו נמשיך בדרך
לא נצטרך להיאחז בדבר
מחר בבוקר, נתחיל הכל מהתחלה
והאור יהיה שם, ללוות אותנו
תגובות