ואספתי את הדברים לאט
אל תוך התיק
ויצאתי
יכולתי לשמוע את הרדיו
ממשיך להתנגן בחדרך
במרפסת של השכנה
עמדו שני עציצים חדשים
וגבר עמד וכפתר לעצמו את החולצה
אני התחלתי ללכת לאט
נכנס לרכב ונוסע
אמרנו הרבה דברים
ואחר כך טעינו
שהיינו ילדים
היה יותר פשוט
עכשיו זה נסגר מאחורינו
לא ידעתי אם לצחוק
שאת אמרת
שאנחנו מתקדמים לאחור
על השולחן השארתי את הסיגריות
ובתיק נשארו לי כמה דפים מהיומן שלך
ראיתי בדמיוני את המרפסת ההיא
עם העציצים, והגבר שעומד
ואיזה חתול שמביט עליו ונעלם בשיחים
כמה רחוק אפשר להגיע
בלי להושיט ידיים
הצגות בערב, בתי קפה סואנים
היינו בברלין שכל זה קרה
ואחר כך חזרנו לורשה
שם ראינו
איך אנחנו מזדקנים
השארתי על המיטה
את החולצה הלבנה שקנית לי
לא זוכר מה היתה הסיבה
נכנס למכולת
המוכר מביט בי
אולי מכיר אותי ממך
אולי מנסה להיזכר
אני קונה סיגריות ומצית, והולך
כול כך הרבה שקרים
צעקות באמצע הלילה
שמענו את השכנה צוחקת בקול
ברגע מסוים
העדפנו ללכת לפינות
ולא להתערב
כאילו עמדו שם שני זרים, שלא הכרנו מקודם
עכשיו מכה על ההגה
רואה איך אנשים משתנים מול אור השמש
וברדיו, עכשיו שקט
אני נזכר בניו יורק
את נסעת לשם כול פעם
שלא היית מוצאת את עצמך
הייתי מוכן לבוא אלייך, גם בלילות גשומים
אחר כך היינו סופגים את המים
היה בנו משהו שאי אפשר להשלים
גם בפשטות של הדברים, נראינו אובדים
עכשיו בפניה הבאה, אני לוקח לאחור
