את נותנת לעצמך
לאהוב
את עצמך,
ואז יושבת ובוכה
על הנרקיסיסטיות שבדבר.
מעדיפה לשנוא
על היותך את,
על הטומאה
שבהיותך.
משפשפת סכין כהה
כנגד שולחן ברכבת,
חורצת בו סימנים
שאת לא מסוגלת לחרוץ
בזרועותייך.
הפתטיוּת.
ואת יושבת,
בוכה,
שונאת את עצמך.
כיסופים לשלמות,
הנרקיסיזם שבדבר.
15.3.2003
