עייפים גני התפוח אחר הקטיף
הרוח הפולש בזמן האסיף
הדרי המטעים וצבעי הזהב
עת הקיץ מבשיל פירותיו
הנה שוטפים חיינו במרוצה
כמו הנהר הגועש אלי ימה
איך לקרב הלך האחד וכלא היה
כך אנחנו נולדים אל הלא נודע
נודדים בין עונות השנה
בעת עבים נשטפים כמנגינה
הינומת שיבה הנה הך ומציצה
תולשים עוד דף בלוח השנה
כי כאלה אנחנו בין אביב לסתיו
נודדים בדרך בין מבול לשרב
אל מול הנצח מי אנחנו בכלל
אורחים לרגע בתוך מסע של זהב
ובתום מסעות ונדודים
מחוזות הזקנה כמה יפים
נושיב על ברכיים את הדור הבא
וננחיל לו את תורת החיים
הדרך לא קלה אבנים וסלעים
כבר חרשנו שבילי מסלולים
חלקנו בפת הלחם הקטנה
בחופן מלח ואהבה גדולה
שוררנו עוד שיר לנשמה
בדמעות של גיל חרשנו אדמה
לא פותה ליבנו וגם לא תמים
אפילו כשלא ידע אם יאריך ימים
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
תגובות