כשקמנו בבוקר, ראינו
גשם חזק יורד
ושוטף את הרחובות
הבטנו מהחלון
והעיר נראתה לנו
כמו סרט שחור ולבן
את אמרת,
עכשיו אין לנו שום סיכוי לקום וללכת
לא הבנתי
אם את מאוכזבת או שמחה
בבית, הכל היה שקט
היה נדמה
שאין מקום אחר
שיקבל אותנו, כמו שאנחנו
והגשם התגבר בכל רגע
עד שיכולנו לדמיין
את הכבישים כמו נהרות
והרחובות היו
שבילים אל חומת המגן
אהבתי ששתקת, והבטת בי
כמו מצפה לתשובות
תקוות שקריות
אהבת שלא הבטחתי לך דבר
כל מה שכתבנו פעם
נשכח
והבוקר המשיך עם היום
ואנחנו נשארנו במקום
לא היה לנו שום סיכוי
לקום וללכת
לא ידעתי
אם להיות עצוב, או לקבל את הכל
את צחקת ושתקת, לחילופין
ואני הבטתי בך, מהופנט
אמרת, תתקרב
תגן עלי עכשיו
ואני בכלל, הייתי חלש
ימים עוברים, שום דבר לא משתנה
למדנו לחיות עם השיגרה
אם תאהבי אותי, ככה כל יום
לא אדע, מה לעשות למחרת
רציתי אותך, בכל רגע איתי
רציתי אותך, חזקה ושלמה
והגשם, הוא המשיך בשלו
לא יכולנו לעמוד בדרכו
שחקי את המשחק, רציתי לומר לך
שחקי אותו, עד שניקח את כל הקופה
אנשים מאושרים מאיתנו,
לא ידעו לחיות, עם מה שיש להם ביד
והימים השתנו, רק אנחנו
ראינו את הרחובות כמו סרט שחור ולבן
בתוך השיגרה שלנו, שום דבר לא היה חזק מאיתנו
נותרנו על המיטה, זרוקים לכל עבר
מוגנים מפני הרע
הגשם ניצח, את אומרת
אין לנו שום סיכוי, לקום וללכת
אני לא הייתי מאוכזב מכך
