נכתב בהשראת הספר: האם יש סיכוי לאהבה/דוד בן יוסף
קולות העולם בוקעים מתוכנו ללא רחם
מבקשים הכלה, הזדהות.
אך אנו בדרישת האני,
מכילים את עצמנו.
וזעקת הלב רבה,
אין מרגוע לנשמה
שתובעת הבנה
אהבה.
אנו צריכים
להרפות מחבל הרעש
(שחונק אותנו לאט ובנחישות)
אל מרחבי ההקשבה.
לכבד לתת אחד לשני מקום, ולהיפתח
כשני כלים המכילים אחד את השני
לאמת צרופה שמעוררת דממה.
