יום שישי צר ולח
שנינו שוכבים ערומים במיטה
ברדיו, דיווחים ראשונים
אנחנו נכנסים, אנחנו יוצאים
את מדליקה לנו סיגריות
אני חושב על נסיעה ארוכה
כל מחשבה שכזו
זורקת אותי
כמו מישהו שקופץ אל תוך הנהר
אין גלגל הצלה
אין סירות ברקע
ואת מחשבת בינתיים
כמה עשירים אנחנו
במעט שיש לנו
ואני אומר לעצמי
ההזדמנויות שהיו לנו
הן הזיכרון הכי טוב שלנו
פחדים וצלקות, מתערבבים זה בזה
לקחנו הכל, עכשיו אנחנו מבקשים להתרחק
את מסתובבת אלי
מביטה בעיניי
מה את רואה שם, שמשאיר אותך
כל כך הרבה זמן כאן
מה אני רוצה שתראי
בזמן שאני לא מגלה דברים אחרים
נחיה, נזדקן
בין לבין גם נאהב
אומרים שהתפילות מוצאות מחסה
מפני כל סערה
רק בתוכנו, הן מתנענעות בים גועש
תעברי תחנה ברדיו
נשמע מוזיקה, נדליק את האש
ואת אומרת, בוא ניסע
באירופה מושלג, רק אצלנו חם
אנחנו כל הזמן מפחדים, שמא אנחנו עושים את הדבר הלא נכון
אי אפשר כל הזמן לעמוד למבחן
ההזדמנויות שהיו לנו, לא יחזרו
עכשיו הן זיכרון
אנחנו מעלים אותן, שאין לנו שום דבר אחר לחיות ממנו
מתחבקים, שוכבים, ואז נרדמים
יום שיש צר ולח
הנהר עדיין גועש
אין גלגל הצלה, אין סירות באופק
