זו כמו רכבת הרים
עולים אליה בלי כרטיס

אין מי שבודק אם הנוסע בגיל המתאים

המקומות לא מסומנים

והכרטיסן לא מבקש להזדהות

זו רכבת הרים על מסלול לא מכוון

ואני יושב בשורה הראשונה

מודד את מרחק היציאה

מביט על השעון

אולי זה ייגמר בשנייה

מנסה להיזכר, אם הנחתי את המילים במקום הנכון

אם לא הייתי צריך ללכת לאחור

תוהה אם המגע לא היה קרוב מדי

אולי עליתי על הרכבת מוקדם מדי

והיא מתחילה לנוע

בהתחלה לאט

כמעט בלי תשומת לב

אפשר עוד לקפוץ, אבל אין לאן

ואנשים יושבים במושבים

הם בלתי נראים ולא מוכרים

וזה לא באמת משנה

במושב הזה אני לבד

והרכבת מטפסת

אפשר לראות את הנופים מתחברים

הדמיון עכשיו עובד שעות נוספות

המציאות לקחה פסק זמן

ופתאום בבת אחת

הרכבת צוללת לאט

המציאות קמה מהקרשים

והדמיון מצא את מקומו בשירים

מנסה להיאחז

פיסות מידע, טון של קול

מילים ורמזים

הרכבת יוצאת משליטה

האם מישהי תחכה לי שאנצל ממנה?