רוח חרישית וענווה שייטה בין ההריסות, מוליכה אחריה גזרי נייר ושבבי אבק. על ערימות הבטון הכתוש התרוצצו מספר מקקים נטולי יומרה ואגו, ששרדו בכוחות אחרונים את קריסת המערכת. נפש חיה לא נראתה בחוצות העיר, והארץ היתה תוהו ובוהו חבל על הזמן. דממת מוות רבצה על החורבן, והררי העפר והאפר ניצבו כעדות אילמת למפולת שהותירה אחריה השביתה הגדולה. אך אל דאגה, העיר אומנם נמחקה כליל, אולם לאחר מו"מ מתיש עם ההסתדרות הוחלט כי יעלה האוצר את השכר לעובדים או משהו כזה. כעת, לערים אחרות עוד היתה תקווה.

הכל החל באותו בוקר אפרורי ושגרתי נטול שביתה, כאשר יצא יו"ר ההסתדרות מר יעד מביתו, והציפורים שרקו בגסות על ענפי העצים. מר יעד הלך בצעדים נמרצים והחלטיים היישר אל משרדו של שר האוצר מר גדליהו גרוס. "כבוד השר ירום הודו," כך פתח היו"ר, "אז זהו, שאינני מפחד ממך עוד. יושגו היעדים לאלתר ולא – אפתח בשביתה!"

" אוהו!" כך השר. "מה קרה, יעד, קמנו היום על צד שמאל או מה?"

היו"ר עשה שריר, פרץ בבכי, נטל קישוא ויצא מהחדר בריצה ספונטנית. למחרת פרצה השביתה.

בזה אחר זה הצטרפו כל מוסדות המדינה אל מצעד השובתים, לקחו מספר ועמדו דום. ערימות זבל מצחין קיבלו את פני האזרח ך´ בצאתו לעבודה השובתת. האזרח ך´ עלה על אוטובוס, אבל הלה היה מושבת. בצר לו עצר טקסי. ´להפעיל מונה?´ – ´כן.´ – ´אתה רואה מה זה מדינה, כולם שובתים. אין יום שאין לך משהו. מי זה שובת היום, אתה יודע? תאמין לי, רק בשביתות אפשר להשיג היום משהו במדינה הזאת...´ לא פלא שהמונית לא זזה, כי גם המוניות שבתו. וגם הרמזורים לא פעלו. וחברת החשמל שבתה. אחד הנהגים נכנס בברז כיבוי, ומכוניתו הושבתה. המים פרצו בששון, אך הכנרת שבתה. גם המועצות המקומיות שבתו. "מה זה פה, הא?" צעקו הנתינים לחלונות הגבוהים. "שקט, שובתים!" ענו מהממשלה. האזרח המושבת ך´ מיהר לאסוף את טפיו מביה"ס, בו המורים לא מקבלים משכורת כבר חצי שנה. חרפה, אומרים. מיליוני ש"חים כבר עולה העוצר לאוצר, והבנק שובת. האזרח ך´ פונה לשערי מרום, אך אלוקים שובת. הוא שובר את הרגל, וביטוח לאומי שובת. הארץ כמרקחה, אין יוצא ואין בא. הנמלים ושדות התעופה ריקים מאדם, ויש מספיק מקום לעובדים לארגן משחק סטנגה עד אשר יושגו היעדים לאלתר.

" אלה היעדים," כך היו"ר, "לא אכנע!"

" בריון!" נבח השר, ומבטו אביך. היו"ר חרץ לשון. התכתש דיון תרבותי. תוצאות – אין.

האזרח ך´ הסתגר בביתו זה כחודש. החיריה ליד ביתו עלתה על גדותיה, הגיעה עד לחלון ואיימה לפרצו חיש. מצור השתרר בארץ, ורעב כבד השתלט על הבריות. חבורה חלוצית ונועזת משהו הצליחה לנהל שוק שחור והיתה מבריחה אנשים למקום עבודתם הלא-שובת, עד אשר שבת; מלמדת תינוקות של בית רבן את האל"ף-בי"ת ומפנה אשפה באישון לילה. לאחר ימים עברה חבורת הזבל לפעול באור יום, כי לא חששו עוד להיעצר: המפכ"ל קפיץ הודיע כי המשטרה שובתת ´עד אשר יושגו היעדים שיובאו בהמשך´. ילדים יחפים ומלוכלכים קיפצו בין הברזלים, הזכוכיות והעפר והגניבו לכיסיהם חריצי גבינה מסריחים. המכולות שבתו עד אשר תחזיר ז´קלין לוי את החוב שלה מפסח, ´דוד הובלות´ שבת עד יום שבת והטכנאים של רשות השידור שבתו כי "למה לא, באמת" (צביקה. סאונד). לאחר מו"מ מתיש שנמשך אל תוך הלילה, הסכימו היו"ר מר יעד והשר גדליהו גרוס על שום דבר. למחרת הודיעו הכותבים על שביתה עקב בח...