את כמו ים גועש אהובתי כך אמרת לי, כשישבנו רק שנינו אל מול השקיעה, כשהשמש ממש חצתה את האופק וציפורים עפו להם ברקיע. ניסיתי להבין אם זה טוב או רע, אך אתה בשתיקה מסעירה דממתה... כשעזבת הבנתי שזה רע, ונישארתי עם הדממה בוכה אל מול השקיעה.