דּוֹמֶה אָבִי לִצְבִי
הַנֶאֱחַז בְּקַרְנָיו בְּיוֹרֶה הַדְמָעוֹת הַכְּבֵדּוֹת
וּבְשׁוֹבָל הַלְבָבוֹת הַהוֹלֵךְ וּמִתְפָּיֵט.
הַשִּׁיר שֶׁאָבִי מְעַגֵּל סְבִיבוֹ בְּמַטֵּהוּ
דּוֹמֶה אַף הוּא לִצְבִי
בָּהוּל בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ
הַנּוֹשֵׂא בְּשׁוֹרָה בְּבַקְבּוּק יַיִן יָשָׁן
וּמַעֲבִיר אֶת הַקַּרְקַע תַּחְתָּיו.
וּלְוַאי וְנִדְמֵיתִי אֲנִי לִצְבִי
הַרוֹעֶה בְּמֶרְחֲבֵי אוֹתוֹ יַיִן יָשָׁן
שְׁמִתְפַּלֵּל אָבִי.
