נו טוב אז טסנו קצת בשמי סוריה.. אז מה? למה לעשות מכול דבר כזה סיפור. כאילו שהשמים שלהם?. הרי כתוב "השמים לה' והארץ נתן לבני אדם". זה לא שהסתובבנו אצלם בדמשק ואכלנו חומוס. ולמה באמת שלא נעשה את זה? הרי זו מטרת השלום בסופו של דבר.. חומוס בדמשק.
הסיבה הכי אינטלקטואלית לשלום במזרח התיכון היא כדי לאכול חומוס בדמשק... מה לא ככה. זה מה שאומרים או רוצים או מדמיינים או שואפים. והאמת זה נכון מה יותר פשוט מלאפשר לאנשים לאכול איפה שבא להם. למה לריב על כול דבר.
כולם רוצים שלום אבל טסים להם קצת בשמים והם מאיימים במלחמה. ואני חשבתי שהאנושות עברה את שלב גן הילדים. כנראה שלא. מה שקורה בגן זה מה שקורה בעולם. למה שיחקת לי בטרקטור הוא שלי. לא נכון לי היה אותו קודם. ואז באה הגננת ואומרת, ילדים חמודים תפסיקו לריב, תתחלקו פעם דינה ופעם עמית, בסדר. אני ראשון.. לא אני.. ואז הגננת מתרגזת ואומרת תנו לי את הטרקטור, עד שלא תלמדו להתחלק הוא אצלי.
ואנחנו מחכים למשיח כשבעצם אנחנו צריכים גננת עכשיו. לא שלום ולא משיח ולא שום דבר. גננת סמכותי שתקבע מי טס באיזה שמים ומתי. למשל אפשר לעשות הסכם שהם טסים בשמים שלנו בימי שני וחמישי ואנחנו בשמים שלהם בשאר הימים. למה לא להתחלק?.
ואם זה לא יסתדר שהגננת תיקח לנו את השמים. עד שנלמד לא לריב כל הזמן. אפשר לחשוב טסנו להם בשמים. סוריה יקרה, למה מה קרה השמים שלך?.
איזה כייף היה אם היינו קצת יותר בוגרים, מוצאים פתרונות איך לחיות בשלום זה עם זה. איך להפסיק לריב איך לטוס איפה שבא לנו ומתי שבא לנו. ולאכול איזה חומוס שמתחשק. כי כולם אוהבים חומוס.
החומוס בסוף יביא את השלום, אני אומר לכם. לא משא ומתן ולא הסכמי שלום. מתכון בין לאומי אם זיכיונות לאכילת חומוס טרנס אטלנטיים.
צריך להיות זכות הגנה על תייר אם הוא בא לאכול חומוס. בכולמקרה אחר אפשר לכלוא אותו לענות אותו ולהוציא ממנו מידע, בטחוני. אבל, אם הוא בא לאכול חומוס אז, באססס פותחים. "הבא לאכול חומוס מסייעין לו".
אז באשאר אסד היקר תכין חומוס טוב, ואני אצלך על שולחן המשא ומתן לנגב איזה שלום, על הדרך. ואל תעשה כזה סיפור אם טסו לך קצת בשמיים. תלמד להסתדר עם השכנים. ואם לא, בוא נצא בחוץ נראה מי יותר חזק!.
