דיאלוג עם....
את בסדר?
-כן. (בחיוך של ימים אחרים,) שכחתי את
המשקפים ונהיה לי עצוב.
אבל העיניים שלך יפות כל-כך...
-בלעדיהן אני לא רואה כמה אתה יפה.
גם כשאני לא יפה, אני טוב- תביטי אלי.
-אני רוצה, (שוב חיוך אך הפעם דומע),קשה לי, אתה יודע.
די, תני לי יד.
-לאן הולכים?
עיניים יפות שלי, הפעם- תאמרי לי את.
צביה קרוב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קשה לי לשתוק "התמים" קצת יותר בכיוון. זה מין דו שיח על היכולת לראות טוב-חיוביץ המשקפים הן רק מטאפורה לאופן שבו אנו מביטים על המציאות או על בוראה... והמשכיל יבין... [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד לאביב וסתיו, לי הדיאלוג מזכיר שיר אחר: אולי "הולכים אל הלא נודע" ? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] * מזכיר לי שיר של גידי גוב: "אהבתי פעם נערה במשקפיים" חביב הדיאלוג ויפה בעיני :))) [ליצירה]
- [ליצירה] הצצתי ונהנתי. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] בטרם אצא אל מקדש מעט בחצות ומחצה, נתקלתי באלול שלך. עכשיו כשאשורר אדון הסליחות כעוברת דרך אריח את המלך בשדה... תודה- זו יצירה נשגבת בעיני. צביה [ליצירה]
- [ליצירה] הבזק מן העבר יאיר שלום ימים טרופים-לעולם כנראה. זהו גורלי. בשובי מן הסליחות , גופי עייף וליבי ער- ניזכרתי בצורה. עם כניסתי לאתר נוכחתי שדור הולך ודור קודם נשכח ניזנח-נעצבתי. אח"כ ניזכרתי כי חברתי לפני שבוע שאלה בהתרגשות אם ניכנסתי לאחרונה לצורה לקרוא את נעל בית: " הוא כותב פשוט מדהים" היא אמרה. אז הצצתי לרגע ואני לחלוטין מסכימה- נפש גדולה ורגישות מרטטת לב. שתהיה לך שנה רוויית אושר והגשמת חלומות, שנת יצירה מתוך שמחה וטוב לבב. שנה טובה צביה [ליצירה]
- [ליצירה] שרו של עבר מפליא בי את מכות הוויתו... שיריך הנם פלא נערץ עבורי, כשכלים כוחותיי ממאבקי עם שרו של הזמן והמקום אני נסה לכאן אך איני מוצאת עצמי בתוך סבך הרגש האנושי המבעבע כאן. ולפני שאני פורשת אני מלקקת באצבעי מעט מיערת הדבש שהטמנת. תודה. צביה. [ליצירה]
תגובות