כמו העץ, ששורשיו מעניקים לו את החיים ומספקים את המזון ואת הכוח לגזע ולענפים – כך גם כל המתרחש בעולמנו הוא תוצאה של סיבות שמקורן בעולם העליון
"אין לך פרט בעולם הזה שלא יהיה לו מקור ושורש בעולם העליון, והיחס ביניהם דומה ליחס שבין ´שורש וענף´" (מתוך מאמר "מהות חכמת הקבלה").
הרואים בעיני רוחם
הביולוגים פיתחו מיקרוסקופ כדי לזהות חיידקים, וחוקרי הכוכבים בנו טלסקופים על מנת להגדיל את טווח הראייה שלהם. חכמי הקבלה, לעומת זאת, הם אנשים שפיתחו חוש מיוחד שמאפשר להם לראות ולהרגיש את פעולות הכוח העליון.
הם מסבירים לנו שכל מה שמתרחש בעולמנו הוא העתקה של מה שקורה בעולם עליון שנעלם מחושינו. מהשורשים בעולם העליון נמשכים מעין "חוטים נעלמים" המגיעים עד לענפים שלהם בעולם שלנו ומעניקים להם חיים.
במילים אחרות, העולם שאנו רואים הוא בסך הכול עולם של תוצאות הנובעות מהעולם העליון. לכן המקובלים מכנים את עולמנו "עולם התוצאות" או "עולם הענפים", ואילו את העולם העליון הם מכנים "עולם הסיבות" או "עולם השורשים".
שפת הענפים
המקובלים מתפעלים מחוויות והבנות עליונות שלא ניתנות לתיאור במילים. השגת העולם העליון מציבה בפני המקובלים אתגר מיוחד – להעביר את מה שהם גילו לכל אדם ואדם, על מנת שיוכל גם הוא להגיע אל אותה הרגשה רוחנית.
הדבר דומה לאדם מאוהב, שמנסה להסביר את מה שהוא מרגיש לאדם אחר, שלא חווה עדיין טעמה של אהבה.
כיצד, אם כן, מעבירים המקובלים את אותם כוחות והרגשות שלא ניתן לתאר במילים?
לשם כך הם יצרו שפה מיוחדת הנקראת "שפת הענפים".
הדברים הסמויים מהעין
כשאנו מתבוננים בתופעה מסוימת המתרחשת בעולם שלנו, איננו יכולים להצביע על המקור שלה, מכיוון שעולם השורשים נסתר מעיננו.
לעומת זאת, מקובל שהתעלה להרגשת העולם העליון, רואה באופן ברור את הקשר בין הענף לבין השורש שלו – כלומר בין שני העולמות. לכן הוא יכול לספר לנו על אותם שורשים שהוא גילה. הוא עושה זאת באמצעות מתן שמות לשורשים מתוך הענפים המתאימים להם בעולם שלנו.
הספרים שחיברו המקובלים מספרים על העולם הרוחני בלבד. כלומר, המקובלים משתמשים במילים מהעולם שלנו על מנת להסביר את השורשים, את ההתרחשויות בעולם העליון.
כשאנו נתקלים בספרי הקבלה במילים שמוכרות לנו מחיי היום-יום, עלינו לזכור שהן מכוונות אל השורשים הרוחניים ולא אל המתרחש בעולם שלנו. זוהי הסיבה לכך שלא נוכל להבין את ספרי הקבלה כל עוד העולם העליון נסתר מאיתנו.
הדרך היחידה להבין את כתבי הקבלה היא להתעלות לעולם השורשים, כפי שעשו המקובלים בעצמם. כותב על כך בעל הסולם: "אי אפשר בהסתכלות על הענפים התחתונים להוציא שום הקש ודמיון כלל על איזו דוגמא בשורשיהם העליונים. להיפך הוא... שמתחילה צריכים להשיג את השורשים העליונים, כמות שהם ברוחניותם למעלה מכל דמיון... ואחר שמשיג את השורשים העליונים, אפשר לו להסתכל בענפים המוחשים שבעולם הזה" (מאמר "מהותה של חכמת הקבלה")
ספרי הקודש – שמם ושפתם
לא רק ספרי הקבלה נכתבו בשפת הענפים; כל ספרי הקודש – התורה, התלמוד והמדרשים השונים כתובים כולם בשפה מיוחדת זו. ומדוע נקראו "ספרי הקודש"? "קודש" – מלשון נבדל, כלומר, ספרים אלה מספרים לנו רק על העולם העליון, שנבדל מאיתנו כל עוד אנו מצויים בעולם התחתון, העולם שלנו.
