הבורא יצר עבורנו תכנית הכשרה שמלמדת אותנו לנטוש את הרצון האגואיסטי לטובת אהבת הזולת. כשזה יקרה נוכל לאהוב באמת.
"מטרת הבורא בבריאת האדם היא להביא את האדם לשלמות ונצחיות" (בעל הסולם, שמעתי, מאמר ב´).
אין ספור שירים ופיוטים נכתבו על האהבה, אבל מי מאיתנו יודע מהי אהבת אמת? כולנו רוצים להיות אהובים, להרגיש בטוחים ורצויים, ולחוות שקט, שלווה ובטחון. אם ניזכר ברגעים המאושרים ביותר בחיינו, נגלה שהיו אלו הרגעים שבהם אהבנו. אנחנו רוצים לאהוב ולהעניק מכל הלב לבן הזוג, לילדים ולהורים, אולם לא תמיד יודעים איך לעשות זאת.
חכמת הקבלה מסבירה לנו את הסיבה לצורך הפנימי והעמוק שלנו לאהוב ולהרגיש נאהבים, ואת הדרך להשגתה של האהבה הנצחית והמושלמת.
הרצון הוא לאהוב
המקור של כולנו הוא בנשמה אחת שנבראה על ידי הבורא. נשמה זו מכונה נשמת אדם הראשון. המקובלים מסבירים שהטבע של הבורא הוא אהבה ונתינה מוחלטת, ואילו הטבע של נשמת אדם הראשון הוא הרצון לקבל הנאה ותענוג.
הבורא ברא את הנשמה מתוך אהבתו אליה, ולכן הרצון הפנימי שטבוע בנשמה הוא לאהוב. כתוצאה מכך, התענוג הגדול ביותר שהנשמה יכולה להרגיש הוא תענוג מאהבה. אך כיצד תוכל הנשמה לממש את ההשתוקקות שבה ולאהוב את הבורא?
תוכנית ההכשרה
כדי לאפשר לנשמה לאהוב את הבורא, תכנן הבורא "תוכנית הכשרה" מיוחדת עבורה, שתפתח בה את הרצון לאהוב. בתחילה הבורא חילק את הנשמה לחלקים רבים הנקראים נשמות פרטיות והסתיר את עצמו מפניהן. כל הנשמות קיבלו רצון אגואיסטי, כלומר רצון לקבל אהבה, ואז התלבשו בגופיהם של בני אדם בעולם הזה.
המקובלים מסבירים לנו שהבורא אוהב אותנו כל הזמן, אך קשה להרגיש זאת בחיי היום יום מכיוון שהוא מסתיר את עצמו מאיתנו. לעומת זאת, בני אדם אחרים אינם נסתרים מעינינו, והודות לכך אנו יכולים "לתרגל" בינינו את אהבת הזולת. באמצעות היחסים בינינו נוכל ללמוד להתעלות מעל רצוננו לקבל אהבה בצורה אגואיסטית. כשכך יקרה, נגיע לסופה של תוכנית ההכשרה ונרכוש את טבעו של הבורא.
בשלב זה אנו נחזור אל המצב השלם שבו כולנו אוהבים ומאוחדים כנשמה אחת, ונזכה בתענוג העילאי שרצה הבורא להעניק לנו, תענוג מאהבה ונתינה. אז ישוב הבורא ויתגלה בינינו ונהיה מסוגלים להחזיר לו אהבה, כי כבר למדנו לאהוב איש את חברו.
כמו הרך הנולד
תוכנית ההכשרה שתכנן הבורא עבורנו כוללת מספר שלבים, שבאמצעותם נלמד כיצד להתחבר מחדש עם שאר חלקי נשמת אדם הראשון. ניתן להמשיל את התפתחות הרצון לאהוב לתהליך גדילתו של הרך הנולד. בתחילת דרכו מרגיש האדם את רצונו הפרטי בלבד ורואה את עצמו כמרכז המציאות. הוא זקוק לאהבה ודורש תשומת לב, בדיוק כמו תינוק.
עם גדילתו והתפתחותו של הרצון לאהוב, האדם לומד שכדאי לו לשתף פעולה ולקשור קשרי אהבה עם הסביבה, מכיוון שכך הוא מרוויח את מה שלא יוכל להשיג בעצמו.
ככול שרצונו של האדם גדל, הוא מתחיל להרגיש שיוכל ליהנות אם ינצל את הזולת לטובתו. נראה לאדם שיוכל להיות מאושר אם יצליח לשלוט על שאר האנשים ולהשתמש בהם לטובתו האישית, אך עם הגיעו לשלב ההתפתחות הסופי, הוא מגלה שמה שחסר לו יותר מכל היא היכולת לאהוב ולתת ללא הגבלה, כמו הבורא.
כמו שהורים אוהבים את ילדיהם
אחד התענוגים הגדולים ביותר שמוכרים לנו הוא גידול ילדים. לא פעם אנו שומעים משפט כמו: "הילדים הם כל החיים שלי" או "למען הילדים שלי אני מוכן לעשות הכל". ואכן, למרות הקושי וההקרבה הכרוכים בכך, רוב בני האדם מעוניינים להביא לעולם ילדים ולהעניק להם ממיטב זמנם ומרצם. דווקא האהבה והנתינה לילדים נותנת להורים סיפוק הרבה יותר גדול מכל תענוג אחר.
אילו אהבנו את כל האנושות כפי שאוהבים ההורים את ילדיהם, היו חיינו פשוטים הרבה יותר, אבל כידוע המצב שונה בתכלית. אז מה עושים? איך מפתחים בליבנו אהבה לאחרים כאילו היו ילדינו? מי שבאמת מחפש ולא מוותר, מגלה את חכמת הקבלה, השיטה שמאפשרת לנו לאהוב באמת.
להגיע לטבע הבורא
בתקופתנו, כאשר נחשפת חכמת הקבלה לרבים, מקבלות כל הנשמות את ההזדמנות ללמוד כיצד להגיע לאהבת הזולת. כל אדם שבוחר להענות לקריאה הפנימית שבליבו יכול ללמוד את חכמת הקבלה ולחוות אהבה.
באמצעות הקבלה האדם לומד להכיר את הרצון של שאר הנשמות ולאהוב אותן ללא תנאי, ממש כמו שהבורא אוהב את נשמת אדם הראשון.
כך, ביחד עם שאר האנשים, מצליח האדם להגיע לטבע הבורא ולאהוב כפי שהוא אוהב.
כאשר נלמד כולנו לאהוב זה את זה, נוכל להתאחד ולהיות כנשמה אחת. כך נשוב אל מצבנו השלם ונגיע לחיבור ולאיחוד נצחי עם הבורא.
